אודות

אני עוסק בצילום שנים רבות עוד מתקופת הסרטים בשחור לבן עם 12 תמונות בסרט. בתקופה ההיא לא חשבתי שיש צורך ללמוד את הנושא באופן מסודר ולעומק והסתפקתי בביקורת של אשתי המורה לאומנות בין שנינו. עם השנים ובהיותי טייס קרב בחיל האוויר הישראלי עסקתי בצילום אווירי לצורך איסוף מודיעין ושם התחלתי ללמוד את העקרונות הטכניים של הצילום. כשהגיע העידן הדיגיטלי המשכתי להתעניין בתחום הטכני והדגש שלי היה על כמות הפיקסלים בפריים תוך צילום במוד האוטומטי של המכשיר… בגיל 60 נסעתי לטיול גדול בדרום אמריקה לפני הנסיעה שוב שדרגתי את המצלמה שלי לכמות פיקסלים ואופטיקה מצוינים…. חזרתי מהטיול הגדול, חולה בווירוס הצילום…הלכתי ללמוד את יסודות הצילום ותוך זמן קצר התחלתי לצלם מתוך הבנה, התבוננות עמוקה ודיאלוג אמיתי עם הסביבה אותה אני מצלם.

התובנה המרכזית שלי לגבי צילום היא שצילום הוא תקשורת מתמשכת בין הצלם לבין אובייקט הצילום שלו ולאחר מכן עם הצופים שלו. צילום צריך לספר סיפור מעניין, סיפור שלאחר מבט של שניות ספורות יגרום לצופה לחזור צעד לאחור ולברר מה הוא ראה , מה הוא הרגיש ואולי לחשוב למה זה קרה לו ומה חיבר אותו למה שראה. לאחר שהתחלתי להבין לעומק את עולם הצילום בדקתי לאחור עבודות מאוד ראשוניות שלי ששרדו את השנים וגיליתי שזויות הראיה שלי והסיפורים שצילמתי הינם תקפים ונכונים מתוך אותה זווית ראייה אינטואיטיבית בה צילמתי אותם בעבר הרחוק. הצילום מספק לי באופן מלא את הצורך לסיפוק מידי. קליק ואני נמצא בתוך סיפור חדש שהינו איחוד של רגע קריטי שהקפאתי בעולם שם בחוץ, מעורב עם סיפור שנמצא בתוך מוחי והבאתי מהבית. לא פעם אנשים כולל אלה שעמדו ממש לידי בעתה הצילום, שואלים איפה צילמת את זה? לא מכיר את המקום למרות שהיתי שם…..וזה התגמול הגדול ביותר שאני יכול לקבל.